תיאורית הדיסוציאציה המבנית אחד המודלים החשובים בעיניי כדי להבין טראומה ובמיוחד טראומה מורכבת, הוא מודל הדיסוציאציה המבנית  של ד"ר אונו ון דר הארט. המודל הזה חשוב בעיניי גם בזכות עצמו וגם כי הוא מסביר את התשתית הנפשית והגופנית לתיאוריות חשובות של טראומה מורכבת, כמו הגישה של פיט ווקר או של ג'נינה פישר (שאני מקווה לכתוב עליהן בהמשך) או גישות שמדברות על "מצבי עצמי". מה שלפניכם הוא סיכום, עם קצת הרחבות והבהרות שלי, של אחד המאמרים שמציגים את הגישה. כמו הרבה מושגים אחרים שעברו מהשיח

מאז שהתחלתי לעסוק בכתיבה של פיט ווקר על טראומה מורכבת, הרבה א.נשים פונים אליי ומבקשים לדעת עוד, במיוחד על אחת התוספות הייחודיות של ווקר לשיח על טראומה מורכבת: הוספה של תגובה הישרדותית חדשה, שהוא מכנה Fawn או ריצוי, התרפסות וביטול עצמי. אני מצרף כאן כמה משאבים לשימושכםן - דבר ראשון - פרק מתוך הפודקאסט של יפעת פרס, נכון להיום, שבו שוחחנו אני, עמיתי וחברי הטוב אור נתנאלי ויפעת על תגובת ה-Fawn - https://open.spotify.com/episode/7I1xflSXI4LNlQYo6fwcJd?si=efa9be7bb9a34610 דבר שני